Content
Summary
מוזכר: סעדיה גאון (אבל רק בכינוי "הד'א אלרג'ל" או "ד'לך אלרג'ל") בהרבה מקומות, מכאלה החדש (43ב), ספרי (43ב), כתאבה פי אחצא אלשראיע אלסמעיה (ספר המצות של רס"ג, 44א). זיהוי: המחבר מכנה את רס"ג כ"הד'א אלרג'ל". ידועים שני פרשנים המתייחסים לרס"ג כך: סהל בן מצליח ודוד בועז. השוואה בין כתב היד הזה בתחילת הפירוש לפרשת משפטים (דף 48 ואילך) לפירושו של סהל (כ"י RNL Evr.-Arab. I:3181, דף 2) מוכיח שזה לא פירוש של סהל. בנוסף, סהל כן מכנה את רס"ג בתור סעיד אלפיומי או ראס אלמתיבה, בנוסף להד'א אלרג'ל. בכתב היד הזה, המחבר לא משתמש בכינויים כאלו. ולכן, נראה נכון לזהות את המחבר כדוד בן בועז. יש דפים בכתב היד הזה שהם מקבילים לטקסט בכ"י RNL Evr.-Arab. I:4771, שהרכבי מזהה כפירוש דוד בן בועז בלי פקפוק. בנוסף, האופי של הדיון מתאים לאופי של הפירוש לויקרא שנמצא בכתבי יד המזוהים בוודאות כפירוש דוד בן בועז.
Text 1
8א ואלתלת אן הדא אלדי אדעאה הדא אלרגל הוא שי גיר מעהור . . . ורד בה אלשרע דון מא אדעאה הדא ממא^ קד^ בינא פסאדה תם קאל הדא אלרגל ואלתאלת למא תם קטע . . . וקאל פי שרח חכמה אן ינטר עבד מתל דלך אלמגרוח או אלמקלוע אלעין 13א: מביא פירוש אחר אנונימי: . . . ונתן בפלילים אראד בה חד מקדאר אלגרם כמא קלנא וקאל אכרון אנה אראד אן רצי . . . וקאל אכרון אנה אראד אן אלזוג מותמן פי מא יקול . . . (13ב) . . . והו עלי אחד אלתפאסיר אלתי קלהא אלמפסרון וקאל אכרון אן ללזוג אן יטאלב בהדא . . . 15א: . . . והדא יוצח אן אלדי חקן דם אלאנסאן הו אלסמע דון אלעקל ואן אלמחקון הו דם אלאנסאן אלמטלום לא אלאנסאן אלנועי ולא אלאנסאן אלשכצי כמא טן הדא אלקאיל ובהדא ורד אלסמע פקאל פי אלמטלום ונקי וצדיק אל תהרג וקאל פי אלקאתל אלטאלם שופך דם האדם וג' ואן כאן אראד אלאעראץ אלתי בהא צאר אלאנסאן אנסאנא והי שאמלה לכל אנס[אן?] קד אחאל פי קו' אד ליס לדלך דמא יחקן פי עקל או פי סמע תם קאל הדא אלרגל ומן אין הדא פי נץ אלקצה לקולה ינצו ונגפו . . . 16א: וגפלו כאן קו' האהנא ו.. בעליו יומת בבית דין . . . אעלם אן אלאפעאל עלי צרבין א' מבאשר והו מא יפעלה אלפאעל פי מחל קדרתה עליה ודלך מתל תחרך אלאנסאן ידה או רגלה או גירהמא מן גוארחה פאנה פעל אלחרכה פי מחל קדרתה עליה ואלתאני מולד והו מא יפעל אלפאעל סבבא יולדה ודלך מתל שאן יעתמד עלי חגר פירמיה פילקי דלך אלחגר מקתלא מן אלאנסאן פיקתלה פאעתמאדה עלי אלחגר הו אלסבב אלדי ולד פי אלחגר אלדאהב אלי צדמה . . . ולא כלאף ביננא ובין הדא אלרגל פי אן בית דין יקתל הדא אלמסבב . . . 36ב: פצרח הדא אלרגל באלאסתדלאל באלקיאס ללנאר עלי אלתור ואלביר וגעלה נט'יר אסתדלאלה [ 39ב: וקד קאל קאיל ממן ירי אן אלמראד בקו' עין תחת עין הו קימה אלעין בדל אלעין דיה אלעין עלי טריק אלמגאז . . . ואקול אלם נקדם פי דלך אלכתאב אן גמיע אלפואסיק עלי ט'אהר מסמועהא אלא [מ]א אוגב נקלה אלי אלמגאז אחד תלתה אמא אלמעקול או אלמכתוב או אלמנקול ועלי אלמתאלאת אלתי מתלנאהא פי דלך אלמוצע . . . 40א: . . . פלדלך אסתחאל אן יאמרנא רבנא באלקצאץ מן גהה אלעקל אעלמו אנני מא תכלפת חכאיה בעץ אקאויל הדא אלרגל ואלרד עליהא לאנהא מכאלפאת פי אצול יגב כשף אלקול אלצחיח פיהא או תתביתה ורד אלקול אלפאסד פיהא . . . [המחבר מאריך מאד פה] . . . קד קאל הדא אלרגל אן גמיע אלפואסיק עלי ט'אהר מסמועהא אלא מא אוגב נקלה אלי אלמגאז אמא אלמעקול או אלמכתוב או אלמנקול [40ב] תם זעם אן הדה אלתלתה קד אוגבת אבדאל (?) דיה ללעין ואדא ביינא אבטאל מא אדעאה עלי אלמעקול ואלמכתוב ואנה ליס האהנא ען אלנבי על' אלס' נקל פי אכד דיה להא לזמה . . . והדא ידל עלי אנה לם יצל אלי תצחיח מא אדעאה עלי אלעקל ולו וצל אלי דלך אד ליס פי אלעקל דלאלה עליה ולא עלי גירה מן אלאחכאם [ולו כא..] אלאחכאם אלתי נזלהא אללה תעאלי תעלם באלעקל לעלמת מנה[.]מא עלם אלתוחיד וגירה ממא אראד אללה עז וגל מנא אלעלם בה ואלאעתקאד לה ואלתדיין בה מן אלעקליאת ופי תעדר דלך עלי סאיר אלעקלא דליל עלי אן אלאחכאם לא תערף אלא באלסמע והדא אלפעל מן הדא אלרגל ידל עלי אסתגאזתה אלאקתצאר עלי אלדעאוי אלבאטלה ליוהם דוי אלגפלה קוה דעאויה וצעף אקאויל מכאלפיה . . . 43ב: (על ההוכחות של רס"ג מן אלמנקול:) אמא מא קאל אנה מנקול פאנא וגדנא קאיליה קד ביינו פי תפסירהם עין תחת עין וג' פי מכאלה החדש ופי ספרי אנהם אסתדלו עלי אן אלמראד בה קימה אלעין וגירהא מן אלאעצא . . . 44א: ומן עגיב אמרה אנה קאל פי כתאבה פי אחצא אלשראיע אלסמעיה אן אלמראד בקו' וקצתה את כפה אן יוכד מן הדה אלאמראה תמן כפהא . . . 59א: פצל אעלם אן הדה אלתלת פצול קד אשתרכת אלמדכוראת פיהא פי אשיא ואכתלפת פי אשיא וקד ביינא מא אשתרכת פיה ומא אכתלפת פי תפסירנא איאהא ואנא אדכר אלגמיע פי הדא אלפצל באכתצאר ליסהל חפטה עלי מן עסי אן יסער עליה גמעה מן תפסירי אלמתקדם באלכלאם אלואסע במעונה אללה פאקול אן אלדי אשתרכת פיה ט' אשיא א' אלחפט' אלדי יגב עלי מתסלמי הדה אלמדכוראת מן אצחאבהא וקד דכרה פי אלפצל אלאול אלתאני בקו' לשמור ואכתצר דכרה פי אלתאלת והו ינקסם קסמין א' חפט בגיר אסתעמאל והו חפט' אלמאל ואלתאני חפט' יקארנה אסתעמאל והו ינקסם קסמין א' אסתעמאל אלמנפעה אלמחפוט' לא גיר והו חפט' אלראעי ללבהאים אלדי יקאנה אסתעמאלהא פי רעיהא . . .
Codicology
נייר. 23 שורות לעמוד. יש מספרי קונטרס במלים ערביות בפינה השמאלית העליונה. (19א ת'אלת'ה עשר, 36א תאסעה, 37א ראבעה, 66א תאלתה, 83א ראבעה עשר). יש שומרי קונטרס (20ב, 35ב, 46ב, 58ב, 62ב, 65ב, 67ב, 74ב). יש דפים שניזוקו מקרעים, תולעים או מים ויש דפים מחוקים. יש גם הרבה דפים במצב טוב עם נזק של תולעים בשוליים. פה ושם יש תיקונים בשוליים, לפעמים עם רישום "צח". כתב היד מבולבל וחסר, אבל יש כמה וכמה רצפים ניכרים של דפים. אפשר לשחזר רצף דפים משמעותי מתוך דפי כתב היד. הפסוקים מובאים רק על ידי דיבור מתחיל, בכתב מרובע למחצה עם תרגום לערבית, בדרך כלל שני פסוקים או יותר ביחד. בנוסף לציטוטים מפירוש רס"ג, המחבר מביא פירושים אנונימיים (וקד קאל קאיל, וקאל אכרון). הציטוטים מרס"ג בדף 41-40 מקבילים לפירוש רס"ג לפרשת משפטים בכ"י Strassbourg 4028, f. 42.
History
Yevr. I
The manuscripts of the First Firkovich Collection (now known as RNL Yevr. I) were collected by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) on the Crimean Peninsula, in the Caucasus, and during his first trip to the Near East in 1830. This collection contains 830 manuscripts, 277 of them (numbers 554-830) being Qaraite. Even though this collection is basically a Hebrew one, it does contain 75 Arabic manuscripts, mostly containing Qaraite works (many of them biblical commentaries by Yefet ben ʿEli and Salmon b. Yeruḥim). (David Sklare, “A Guide to Collections of Karaite Manuscripts”, in Karaite Judaism: A Guide to its History and Literary Sources , ed. M. Polliack, Leiden: Brill, 2003, 893–924 [907]). Most of these 75 Arabic manuscripts were acquired in 1830, probably by the agency of David ben Avraham ha-Levi (Jerusalem), brother of Moshe ben Avraham ha-Levi (1810-1905, Qaraite chief rabbi in Cairo) (see Zeev Elkin / Menahem Ben-Sasson, “Abraham Firkovich and the Cairo Genizas in the Light of his Personal Archive” [Hebrew], Peʿamim 90 (2002), 51–95, [65, n. 48]). The First Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1862 for 100,000 silver roubles.
The Second Firkovich collection was acquired by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) during his second trip to the Near East between the years 1863 and 1865. It consists of more than 15,000 items, including Hebrew, Arabic, Judaeo-Arabic and Samaritan manuscripts. The majority of the collection appears to have originated from the Qaraite synagogue in Cairo. The Hebrew manuscripts of the Second Firkovich Collection were divided into several separate collections.
RNL Yevr. II A
Contains Hebrew works of law, exegesis, grammar and philology, theology, documents, etc. This collection contains 2,947 manuscripts. These include 896 bibliographical items (including different texts found in a single miscellany) which are Qaraite. The manuscripts are almost entirely later, Eastern European ones containing liturgical texts, piyyutim and documents.
RNL Yevr. II B
Contains biblical manuscripts written on vellum (1,582 items).
RNL Yevr. II C
Contains biblical manuscripts written on paper (728 items). Most of them are Hebrew biblical texts, but it also contains some other works, such as RNL Yevr. II C:1, a copy of Saʿadyah Gaon’s Tafsīr comprising 550 folios, copied at the end of the tenth century or the very beginning of the eleventh, or RNL Yevr. II C:725, Yefet ben ʿEli's commentary to Ezekiel.
RNL Yevr. II K
Contains 76 ketubbot, mostly Qaraite if not all. (Sklare 2003, 907).
The Judeo-Arabic manuscripts of the Second Firkovich Collection are divided into two series:
RNL Yevr.-Arab. I (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., First Series)
Contains 4,933 items (although only 4,924 are in microfilm at the IMHM).
RNL Yevr.Arab. II (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., New Series)
Contains 3,430 items.
RNL Arab.-Yevr.
Contains 382 manuscripts of Jewish texts in Arabic characters.
RNL Firk. Arab.
Contains 656 items of mostly Muslim texts and documents in Arabic characters.
The Second Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1876 .
Heritage Data
The “Harkavy-Cards” were the foundation for his handwritten four-volume inventory of the Yevr.-Arab. section of the Second Firkovich Collection. This inventory is today held at the Vernadsky Library of the Ukrainian Academy of Sciences in Kiev, and also served as basis of the library’s card catalog prepared over the years by Harkavy, F. Kokovtzov, R. Ravrebe, A. Vasilev and V. Lebedev.
מפי' שמות (לקראי, אולי / יפת?, יתוכח עם הדא אלרגל = רס״ג? Bundle number: 368
Credits
Suggested Citation
St. Petersburg, National Library of Russia, Yevr.-Arab. I 12. In Digital Handbook of Jewish Authors Writing in Arabic, edited by Miriam Goldstein and Ronny Vollandt et. al. Accessed 15 September 2026, https://jalit.org/manuscript/295