Salmon ben Yerūḥam

Bibliography

Neubauer, Jakob. “Karäische Studien. II: Salmon ben Jeruchim und Kirkisani.” Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums 82 (1938): 342–52.

“Salomao ben Jeroham.” Biblioteca de cultura judaica, (Rio de Janeiro: Biblos), p. 1052.

“Shlomo ben Yerojam.” Enciclopedia Judaica Castellana, (México: Editorial Enciclopedia Judaica Castellana, 1948), pp. 598-599.

Halperin, David J. The Faces of the Chariot: Early Jewish Responses to Ezekiel’s Vision. Tübingen: J. C. B. Mohr, 1988.

Zeitschrift für hebraeische Bibliographie : Jg X (1906) Frankfurt, MBerlin / Suche Salmon ben Jeroham. (1906).

“סלמון בן ירחם.” אנציקלופדיה העברית, (ירושלים), p. 94.

סלמון בן ירוחם. ספר מלחמות ה׳ ערך וההדיר יוסף אלגמיל. רמלה: מכון ”תפארת יוסף“ לחקר .מורשת היהדות הקראית‛, 2004.

״וקול התור נשמע בארצנו: פירושי הקראים סלמון בן ירוחם ויפת בן עלי לשיר השירים. (Tel Aviv: אוניברסיטת בר־אילן, הפקולטה למדעי היהדות, המחלקה ללימודי ארץ־ישראל, 2001).

Abdul-Karim, Mohammed Abdul-Latif. “Commentary of Salmon Ben Yeruham on Lamentations.” (Ph.D, 1976).

Abrahams, Israel. “Salmon ben Jeroham.” In Chapters on Jewish Literature, 1, (Philadelphia: The Jewish Publication Society of America, 1899), p. 78. http://archive.org/details/abrahamsi1899chap1.

Alobaidi, Joseph ed. Le commentaire des psaumes par le qaraïte Salmon Ben Yeruham: psaumes 1-10. (Bern: Lang, 1996).

Alobaidi, Joseph, ed. “Salmon ben Yerūḥam.” In The Messiah in Isaiah 53: the commentaries of Saadia Gaon, Salmon ben Yeruham and Yefet ben Eli on Is 52:13-53:12, 65–123. La Bible dans l’histoire. Bern: Lang, 1998.

Andruss, Jessica. “Salmon Ben Yerūḥīm on Lamentations 1:12.” Jewish Biblical Exegesis from Islamic Lands; the Medieval Period, 2019, 277–82.

Andruss, Jessica H. Jewish Piety in Islamic Jerusalem: The Lamentations Commentary of Salmon Ben Yeruhim. Oxford: Oxford University Press, 2023. http://ezproxy2.library.drexel.edu/login?url=https://academic.oup.com/book/45722.

Beattie, Derek Robert George. “Studies in Jewish Exegesis of the Book of Ruth from the Ancient Version to the Mediaeval Commentaries,” 1973. http://hdl.handle.net/10023/7102.

Beer, Peter. “Salmon ben Jeroham.” In Geschichte, Lehren und Meinungen aller bestandenen und noch bestehenden religiösen Sekten der Juden und der Geheimlehre oder Cabbalah, 1:149; 165. Brünn: J.G. Traßler, 1822. https://books.google.de/books?id=35QkSZZ_ycwC.

Ben Jeroham, Salmon. “From the Book of the Wars of the Lord of Salmon ben Jeroham: Refutation of Sa‘adiah’s Arguments for the Validity of the Rabbanite Oral Tradiiton.”

Ben-Shammai, Haggai. “Review of Le commentaire des Psaumes par le Qaraïte Salmon ben Yeruham: Psaumes 1-10.” The Jewish Quarterly Review 91, no. 3/4 (2001): pp. 438-446. doi: 10.2307/1455559.

Ben-Shammai, Haggai. “Jerusalem in Early Medieval Jewish Bible Exegesis.” In Jerusalem Its Sanctity and Centrality to Judaism Christianity and Islam, edited by Lee I. Levine, 447–64. New York: Continuum, 1999.

Blau, Joshua. “Some instances reflecting the influence of Saadya Gaon's Bible translation on later Judeo-Arabic writings.”

Broydé, Isaac. “Solomon ben Jeroham (Sulaim ibn Ruhaim).” The Jewish Encyclopaedia, (New York: Funk and Wagnalls, 1901), p. 452.

“Salmon ben Jeroham.” In Nachrichten von dem Zustande der Wissenschaften und Künste in den Königlich Dänischen Reichen und Ländern, 3, edited by Anton Friedrich Büsching. (Kopenhagen & Leipzig: Johann Benjamin Ackermann, 1757), p. 264. https://books.google.de/books?id=0gVMAAAAcAAJ.

Salmon ben Jeroham, and Israel Davidson. מלחמות ה’: כולל טענות הקראי סלמון בן ירוחים נגד סעדיה גאון. New York: בית מדרש הרבנים דאמריקה, 1934.

Dukes, Leopold. “Salmon ben Jeroham.” In Literaturhistorische Mittheilungen ueber die ältesten hebräischen Exegeten, Grammatiker und Lexicographen, (Stuttgart: Adolph Krabbe, 1844), pp. 27-28; 99-100. https://books.google.de/books?id=VRYOAAAAIAAJ.

Fabricius, Johann Andreas. “Salmon ben Jeroham.” In Abriß einer allgemeinen Historie der Gelehrsamkeit, 2, (Leipzig: Weidmannsche Buchhandlung, 1752), p. 702. https://books.google.de/books?id=IKXSu_9Y82sC.

Šelomo Ben-Yerûḥām., and Salomon Feuerstein. Der Commentar des Karäers Salmon Ben Jerucham zu den Klageliedern. Krakau, 1898.

, , and Salomon Feuerstein. Der Commentar des Karäers Salmon ben Jerucham zu den Klageliedern. (Krakau: Verlag des Verfassers, 1898).

Fleischer, E. “Contributions hébraïques à une meilleure compréhension de quelques aspects de la poésie européenne du Haut Moyen-Age.” Settimane di Studio del Centro Italiano di Studi sull’Alto Medioevo, 1980.

Frank, Daniel. “Karaite Commentaries on the Song of Songs from Tenth-Century Jerusalem.” In With Reverence for the Word: Medieval Scriptural Exegesis in Judaism, Christianity, and Islam, edited by Jane Dammen McAuliffe, Barry Dov Walfish, and Joseph W. Goering, 51–69. New York: Oxford University Press, 2003.

Frank, Daniel. “Salmon ben Jeroham.” In Search Scripture well: Karaite exegetes and the origins of the Jewish Bible commentary in the Islamic East, (Leiden & Boston: Brill, 2004), pp. 12-13; 147; 327; 323; 341; 345. https://doi.org/10.1163/9789047405566.

Fürst, Julius. “Salmon ben Jeroham.” In Geschichte des Karäerthums: Von 900 bis 1575 der gewöhnlichen Zeitrechnung, 2:4; 28; 33–40; 49; 54; 76–99; 120–21; 130–32; 136; 216–17; 293. Leipzig: Oskar Leiner, 1865. https://books.google.es/books?id=AtU9AAAAIAAJ&hl.

Gil, Moshe. “Salmon ben Jeroham.” In A History of Palestine, 634–1099, (Cambridge: Cambridge University Press, 1992), pp. 67; 72; 112; 180; 347; 618; 620; 652; 782; 796; 798; 806.

Graetz, Heinrich. “Die mystische Literatur in der gaonäischen Epoche (Schluss).” Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums 8, no. 4 (1859): pp. 140-153.

Habib, Joseph. “Qere and ketiv in the exegesis of the Karaites and Saadya.”

Hamburger, Jacob. “Salmon ben Jeroham.” In Die jüdische Litteratur seit Abschluss des Kanons: Geschichte der rabbinischen Litteratur während des Mittelalters und ihrer Nachblüthe in der neueren Zeit, edited by Jakob Winter and August Wünsche, 2:79–80. Trier: Sigmund Mayer, 1894. https://books.google.de/books?id=Kme8rCRb8tYC.

Harari, Yuval. “Leadership, Authority, and the ‘Other’ in the Debate over Magic from the Karaites to Maimonides.” The Journal for the Study of Sephardic and Mizrachi Jewry, no. 2 (2007): 79–101.

Harkavy, Albert. “Salmon ben Jeroham.” In Studien und Mittheilungen aus der Kaiserlichen Oeffentlichen Bibliothek zu St Petersburg, (Leipzig: Voss' Sortiment (G. Haessel), 1891), p. 7.

Horowitz, Elliott. “Isaiah’s Suffering Servant and the Jews: From the Nineteenth Century to the Ninth.” In New Perspectives on Jewish-Christian Relations, (Leiden: Brill, 2012), pp. 419-436. https://brill.com/display/book/edcoll/9789004221185/B9789004221185_019.xml.

Kirchheim, Raphael. “Szalmon ben Jerocham’s polemisch-dogmatisches Gedicht gegen den Gaon Saadja Fajjumi.” Literaturblatt des Orients 7, no. 11 (1846): pp. 163-168.

Kirchheim, Raphael. “Szalmon ben Jerocham’s polemisch-dogmatisches Gedicht gegen den Gaon Saadja Fajjumi.” Literaturblatt des Orients 7, no. 14 (1846): 211–16. https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/8555529.

Lasker, Daniel J. “Karaite mourning of Zion as an ascetic movement.”

Löw, Leopold. “Salmon ben Jeroham.” In המפתח: Praktische Einleitung in die heilige Schrift und Geschichte der Schriftauslegung, ein Lehrbuch für die reifere Jugend, ein Handbuch für Gebildete, (Groß-Kanischa: J. Markbreiter, 1855), pp. 161-162 [§294]. https://mdz-nbn-resolving.de/details:bsb10411668.

Malter, Henry. “Salmon ben Jeroham.” In Saadia Gaon, his life and works, (Philadelphia: The Jewish publication society of America, 1921), pp. 35; 224; 325; 441. https://catalog.hathitrust.org/Record/007700931.

Markon, Isaac. “Salomon (oder Salman) ben Jěrocham.” Jüdisches Lexicon, (Berlin: Jüdischer Verlag, 1927), pp. 57-58.

Marwick, E. Lawrence. “Studies in Salmon Ben Yeruḥam.” Jewish Quarterly Review 34, no. 3/4 (1944): 313–20; 475–80.

Marwick, E Lawrence. The Arabic Commentary of Salmon ben Yeruham the Karaite on the Book of Psalms Chapters 42-72. (Philadelphia: Dropsie college, 1956).

Meier, Johannes. “Salmon ben Jeroham.” In :סדר עולם רבא וסדר עולם סוטא sive Chronicon Hebraeorum majus et minus, (Amsterdam: Johannes Wolters, 1699), p. 187 [n.LIX].

Nemoy, Leon. “Did Salmon Ben Jeroham Compose a Commentary on Ruth?” The Jewish Quarterly Review 39, no. 2 (1948): 215–16. https://doi.org/10.2307/1452826.

Nemoy, Leon. “Salmon Ben Jeroham’s Commentary on Psalms 42-72.” Jewish Quarterly Review, 1957, 42–72.

Nemoy, Leon. “The Milḥamōth Ha-Shēm of Salmon Ben Jeroham.” Jewish Quarterly Review, 1937, 91–94.

Nemoy, Leon, and Golda Akhiezer. “Salmon Ben Jeroham (Sulaym Ibn Ruḥaym).” In Encyclopaedia Judaica, 17:693. Detroit: Gale, 2007.

Nemoy, Leon. “Salmon Ben Jeroham (Sulaym Ibn Ruḥaym).” In Encyclopaedia Judaica, 14:689. Jerusalem: Keter, 1972 1971.

Nemoy, Leon. “Salmon Ben Jeroham.” In Karaite Anthology: Excerpts from the Early Literature, Translated from Arabic, Aramaic, and Hebrew Sources, 69–82. Yale Judaica Series 7. New Haven & London: Yale University Press, 1952.

Nemoy, Leon. “Solomon ben Jeroham.” Universal Jewish Encyclopedia, (New York: Universal Jewish Encyclopedia, 1939), pp. 637-638.

Neubauer, Adolf. “Salmon ben Jeroham.” In Aus der Petersburger Bibliothek: Beiträge und Documente zur Geschichte des Karäerthums und der karäischen Literatur, 3–6; 10–15; 23–26; 107–8. Leipzig: O. Leiner, 1866.

Peters, Francis E. “Salmon Ben Jeroham.” In Jerusalem: The Holy City in the Eyes of Chroniclers, Visitors, Pilgrims and Prophets from the Days of Abraham to the Beginnings of Modern Times, 94–193. Princeton, NJ [u.a.]: Princeton Univ. Press, 1985. https://opacplus.bsb-muenchen.de/search?isbn.

Pinsker, Simḥa. “Salomon ben Jeroham.” In לקוטי קדמוניות: לקורות דת בני מקרא והליטעראטור שלהם עפ״י כתבי יד עבריים וערביים (Zur Geschichte des Karaismus und der karäischen Literatur), 115–17. Wien: Adalbert della Torre, 1860.

Polliack, Meira. Review of Review of The Messiah in Isaiah 53: The Commentaries of Saadia Gaon, Salmon ben Yeruham, and Yefet ben Eli on Is. 52:13—53:12. (La Bible dans l’histoire.), by Joseph Alobaidi. The Journal of Theological Studies 56, no. 1 (2005): 191–95. https://www.jstor.org/stable/23969263.

Polliack, Meira. “Deconstructing the Dual Torah: A Jewish Response to the Muslim Model of Scripture.” In Interpreting Scriptures in Judaism, Christianity and Islam: Overlapping Inquiries, edited by Mordechai Z. Cohen and Adele Berlin, 113–30. Cambridge: Cambridge University Press, 2016.

Poznanski, Samuel. “Die Streitschrift eines Schülers Saadija’s gegen Salmon b. Jerocham.” Edited by Aaron Freimann and Heinrich Brody. Zeitschrift für Hebraeische Bibliographie X, no. 5 (1906). http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/2256831.

Poznanski, Samuel. “Miszellen über Saadja.” Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums 51 (N. F. 15), no. 11/12 (1907): pp. 718-732.

Poznański, Samuel. “Karaite Miscellanies.” The Jewish Quarterly Review 8, no. 4 (1896): 681–704. https://doi.org/10.2307/1450208.

Poznański, Samuel. “‘Der Commentar des Karäers Salmon ben Jerucham zu den Klageliedern’ by Salomon Feuerstein: ‘Der Commentar des Karäers Jephet ben Ali Halevi zu den Proverbien’ by Israel Günzig.” Jewish Quarterly Review, 1901, 336–43.

Reimmann, Jacob Friedrich. “Salmon ben Jeroham.” In Versuch einer Einleitung in die Historie der Theologie, 477–79. Magdeburg & Leipzig: Christoph Seidel, 1717. https://books.google.de/books?id=JRUVAAAAQAAJ.

Rines, George Edwin, and Frederick Converse Beach, eds. “Salmon Ben Jeroham.” In The Americana: A Universal Reference Library, Comprising the Arts and Sciences, Literature, History, Biography, Geography, Commerce, Etc., of the World, 5. New York: Scientific American Compiling Dept., 1911. https://catalog.hathitrust.org/Record/100193193.

Robinson, James T. “Salmon Ben Yerūḥīm on Qoheleth: A Selection (Preface; 1:1-4;4:17; 7:16; 12:12).” Jewish Biblical Exegesis from Islamic Lands; the Medieval Period, 2019, 283–300.

Robinson, James T. Asceticism, Eschatology, Opposition to Philosophy: The Arabic Translation and Commentary of Salmon Ben Yeroham on Qohelet (Ecclesiastes). Karaite Texts and Studies. Brill, 2012.

Rosenthal, Judah. “Ḥiwi Al-Balkhi: A Comparative Study (Continued).” The Jewish Quarterly Review 38, no. 4 (1948): 419–30. https://doi.org/10.2307/1453157.

Rée, Hartwig Philipp. “Zu dem Einleitungsgedicht des Salmon b. Jerucham.” Literaturblatt des Orients 7 (1846): 138–39, 228–31.

Salfeld, Siegmund. “Salmon ben Jeroham.” In Das Hohelied Salomo's bei den jüdischen Erklärern des Mittelalters, (Berlin: Benzian, 1879), pp. 127-128;.

Scheiber, Sandor. “Prières Rabbanites chez les Auteurs Karaites.” Revue des Etudes Juives, 1966, 213–19.

Selden, John. “Salmon ben Jeroham.” In Uxor Ebraica: seu de nuptiis & divortiis ex iure civili, id est, divino & tamuldico, veterum ebraeorum, libri tres, (London: R. Bishop, 1646), p. 11. https://books.google.es/books?id=wIv9ha3OZ0MC.

Shunary, Jonathan. “Salmon ben Yeruham's Commentary on the Book of Psalms.” The Jewish quarterly review 73, no. 2 (1982): pp. 155-175.

Simon, Uriel. Four Approaches to the Book of Psalms: From Saadiah Gaon to Abraham Ibn Ezra. Albany: State University of New York Press, 1991.

Sklare, David E. “Salmon Ben Yeruḥim (10th c.).” In The Oxford Dictionary of the Jewish Religion, edited by R. J. Zwi Werblowsky and Geoffrey Wigoder, 602. New York: Oxford University Press, 1997.

Steinschneider, Moritz. “Salmon ben Jeroham.” In Die arabische Literatur der Juden. Ein Beitrag zur Literaturgeschichte der Araber, grossenteils aus handschriftlichen Quellen, 51; 65; 76–78; 251. Bibliotheca Arabico-Judaica. Frankfurt am Main: J. Kauffmann, 1902.

Steinschneider, Moritz. “Salmon ben Jeroham.” In Die hebraeischen Uebersetzungen des Mittelalters und die Juden als Dolmetscher: Ein Beitrag zur Literaturgeschichte des Mittelalters, meist nach handschriftlichen Quellen, 946. Berlin: Kommissionsverlag des Bibliographischen Bureaus, 1893. http://archive.org/details/diehebraeischen00steigoog.

Link to Archive.org Bibliographic record

Vajda, Georges. “Le Psaume VIII commenté par Salmon b. Yeruhim.” Essays on the Occasion of the Seventieth Anniversary of the Dropsie University, 1979, 441–48.

Vajda, Georges. “La péricope du Serviteur souffrant interprétée par le Karaïte Salmon ben Yeruhim.”

Vajda, Georges. “Salmon ben Jeroham.” In Deux commentaires karaïtes sur l’Ecclésiaste, (Leiden: Brill, 1971), pp. 8-13; 219-237.

Waxman, Meyer. “Salmon Ben Jeroham.” In A History of Jewish Literature from the Close of the Bible to Our Own Days, 386; 404–5. New York: Bloch publishing co., 1938. https://catalog.hathitrust.org/Record/000966242.

Wechsler, Michael G. “A Judaeo-Arabic Witness to the Commentary on Ruth by Salmon Ben Yeruḥam.” Ginzei Qedem; Genizah Research Annual, 2017, 53–94. https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000155708.

Wechsler, Michael G. “Salmon Ben Jeroham (Sulaym Ibn Ruḥaym).” In Encyclopedia of Jews in the Islamic World, edited by Norman A. Stillman. Leiden: Brill, 2010. https://referenceworks.brillonline.com/entries/encyclopedia-of-jews-in-the-islamic-world/*-SIM_0018990.

Wolf, Johann Christoph. “Salmon ben Jeroham.” In Bibliotheca Hebraea, I, (Hamburg & Leipzig: Christian Liebezeit, 1715), p. 1083 [n.2027]. https://books.google.es/books?id=u9peAAAAcAAJ&hl.

Wolf, Johann Christoph. “Salmon ben Jeroham.” In Bibliothecæ Hebrææ, III:1067 [n.2027]. Hamburg & Leipzig: B. Theod. Christoph. Felgineri Viduam, 1727. https://books.google.es/books?id=9dW-cp2_N8oC&pg.

Wolf, Johann Christoph. “Salmon ben Jeroham.” In Notitia Karaeorum, 114–15; 186; 237; 249; 257. Hamburg & Leipzig: Christian Liebezeit, 1714. http://archive.org/details/bub_gb_bzXY5TBXpA8C.

Orelli, Conrad von. “Salmon ben Jeroham.” In Die hebräischen Synonyma der Zeit und Ewigkeit, 18–20. Leipzig: A. Lorentz, 1871. https://catalog.hathitrust.org/Record/100769087.

אלגמיל, יוסף. “רבנו סלומון בן ירוחם.” דובר בני מקרא 15, no. חשון (1976): pp. 7, 5-4.

אלקין, זאב. “הנוסח הקראי של ‘ספר החילוקים בין בני ארץ-ישראל לבני בבל’.” תרביץ, 1996, 101–11.

בן-שמאי, חגי. “היצירה הפייטנית וסדרי הקינות של אבלי ציון הקראים - המסגרת והתכנים.” In כנסת עזרא - ספרות וחיים בבית הכנסת: אסופת מאמרים המוקדשים לעזרא פליישר, edited by שולמית אליצור, 191–234. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1994.

גאטטלאבער, אברהם בער. “סלמון בן רוחים.” In בקורת לתולדות הקראים, 206–7. ווילנא: [Fünn und Rozenkrancz] פין וראזענקראנץ, 1865. https://books.google.es/books?id=Duc5AQAAMAAJ&dq.

דודזון, ישראל ed. ספר מלחמות ה' [The Book of the Wars of the Lord, Containing the Polemics of the Karaite Salmon ben Yeruhim against Saadia Gaon]. (ניו-יורק: בית מדרש הרבנים דאמיריקה, 1934).

דרורי, רינה. ראשית המגעים של הספרות היהודית עם הספרות הערבית במאה העשירית. (תל-אביב: מכון פורטר והקיבוץ המאוחד, 1988).

פוזננסקי, שמואל אברהם. “סלמון בן ירוחם.” In אוצר ישראל, edited by יהודה דוד אייזענשטיין, 7:208–10. ניו-יורק, 1906.

רוזנטל, יהודה. “לתולדות המינות בתקופת סעדיה.” חורב 9 ט (2006): pp. 21-37.

תירוש-בקר, עפרה. “לשון חכמים הנמסרת בספרות הקראים.” חיבור לשם קבלת התואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, 1999.

Linked Open Data

ISNI

0000000120128149

VIAF

21406867

GND

119346893

Heritage Data

Note

While Moritz Steinschneider (1816–1907) is primarily known for having laid the modern foundations of Jewish bibliography, he also devoted himself to a systematic survey of Jewish literature. In Steinschneider’s work the investigation of Jewish writings in Arabic takes a central place. In 1845, he proposed to the Verein für Kultur und Wissenschaft der Juden his magnum opus , a “Jüdisch-Arabische Bibliothek” (Steinschneider, Die arabische Literatur , xlvii). It was well received, and he obtained modest funding for it. It seems that the first part, the Bibliotheca Judaeo-Arabica , which consisted of a chronological survey of Judeo-Arabic literature, had already been completed in 1845. It contained a short biographical sketch of each author known to Steinschneider, arranged chronologically, and an account of their works, including details of available manuscripts and translations, mainly taken from unpublished sources. However, it only reached publication some sixty years later with the appearance of his seminal series of articles “An Introduction to the Arabic Literature of the Jews,” which appeared in 1897–1901 in the Jewish Quarterly Review , and also his Arabische Literatur der Juden (1902), which Steinschneider rightly calls in its foreword his “Lebensarbeit” (p. viii). The former, in which he describes his arduous search for manuscripts throughout Europe, serves as a voluminous introduction to the latter. The Arabische Literatur der Juden is divided into seven sections: (1) Jewish authors in Ancient Arabia; (2) Jewish authors in the East until the end of the Geonic period (1040); (3) Jewish authors in the Muslim West; (4) Jewish in the East, 1041–1500; (5) later Jewish authors (1500–1894); (6) Jewish authors of uncertain date; and (7) anonymous Jewish authors according to subject.

Literature:
Paul Fenton, “Moritz Steinschneider’s Contribution to Judaeo-Arabic Studies,” in Studies on Steinschneider: Moritz Steinschneider and the Emergence of the Science of Judaism in Nineteenth-Century Germany , edited by Reimund Leicht and Gad Freudenthal (Leiden: Brill, 2012), pp. 363–383.
Moritz Steinschneider, “An Introduction to the Arabic Literature of the Jews,” Jewish Quarterly Review 9–13 (1897–1901).
Moritz Steinschneider, Die arabische Literatur der Juden (Frankfurt am Main: Kauffmann, 1902).

Author

Moritz Steinschneider

Transcription

§40.

Salmon b. Jerocham, arab. Suleim 1) b. Ru'heim, ist als karaitischer Gegner des Saadia Gaon bekannt, den er in hebr. Versen angriff. Von seinen persönlichen Verhältnissen ist fast nichts Authentisches berichtet. Dass er im J. 898 zu 13 Jahren in Kairo die angeblich von Moses b. Jesaia Firuz hebräisch übersetzte מקדמה verfasst habe, fand Pinsker selbst S. 118 unwahrscheinlich (Fürst II, Anm. S. 78 und Gottlober verschweigen das); aber die ganze Schrift ist von der Kritik als jünger erkannt. 2) Es muss auch alles Folgende nur unter Vorbehalt mitgeteilt werden.

Schriften: 3) 1) Streitschrift gegen Saadia, hebr. und arab. (vgl. n. 7a), letzteres nicht mehr vorhanden, (ob das Citat in CL. p. 202 n. 2 hieher gehört?), ersteres teilweise edirt; der Titel מלחמת ה rührt wahrscheinlich von Simcha Isak her, Inhalt bei Pi. A. S. 15, Anf. ergänzt bei Geiger, Oz. IV, 3; s. CL. 260, 403, HB. VII, 14. — 2) Comm. zum Hohel., ms. Br. Mus. 30812, anon.; nach Pozn., Rev. Et. XLI, 310 findet sich dieselbe Stelle über das Erlösungsjahr zu Ps. 102, 14, bei Pinsker p. 81; zur Sache vgl. Pozn., Mtschr. XLIV, 105 ff. --- 3) Comm. über Ruth, ms. Firk. 583, nach Firk. aus dem Arab., wegen der darin vorkommenden griech. Wörter. — 4) Esther, lange Einleitung u. 1, 1—3, hebr. (wie n. 2), ms. Firk. 583, 584. — 5) Threni, nach 3, 6, verf. 885 d. Exils (153), oder 888 (956), s. Pi. A. 132, vgl. 81, 88. 4) Die Ausg. Sal. Feinstein's, Krak. 1898, kenne ich nur aus Pozn.'s Anzeige, Jew. Qu. XIII, 336. * Ms. Br. Mus. 32818-25, 252, Par. 295 (Catal.: „Salomon”), Pet. Firk. 560 u. Tischendorf (HB. XIII, 103), ms. E. N. Adler 221, worüber Pozn. schreiben will. Vf. (nach Mk. Jefet) citirt (a) Comm. Hohel, (versprochen zu Ps. 69, 1); (b) zu 1, 14 über Permutationsbuchst. אחרף אלאבדאל , ein Argument gegen die Autorschaft Salmon's; zu 2, 14, 16 (c) Comm. Psalmen; zu 3,22 (d) Comm. Daniel, u. s. Br. Mus. I, 192. — 6) Comm. zu Kohelet, ms. Krim 12 = Firk. 359 (vgl. HB. VII, 14), Br. Mus. Or. 2517. Anf. und aus Kap. 2, 7, 9 in Hirschfeld‘s Chrestom. 103— 8. — Der Vf. citirt zu 1, 4 (a) Comm. Sprüche; zu 5, 6 (b) Comm. Hiob. — 7) Comm. zu Psalmen, nach den V Büchern des Textes; ms. Firk. 555/6 (I--IV B.), 557 (III), s. Pi. A. S. 131 ; HB. XIII, 103; 102, 8 bei Pi. S. 133; 30 bei Neub. S. 109, nach welchem (S. 12) der Comm. um 970 — 4 verfasst sein „kann"; Catal. I p. 193 (dagegen Pozn., Mtschr. 1900 S. 406, 410, wo 955); die Einheit. wird zu Threni 2, 14, 19 angeführt (Pi. 130). — Ps. 110 hebr. in ms. Firk. 583; 102» 14 bei Pozn., Mtschr. 1900 S. 519; vgl. zu n. 2. Zu Ps. 104, 19 wird angef. (a) אלרד עלי אלפיומי , Pi. 133 zweifelt, ob die hebr. oder arab. Streitschr. (oben n. 1); Fürst S. 85 lässt es gegen Saadia's תמיין um 930 geschrieben sein (ohne als 5. zu zählen u. ohne Begründung). Zu 104, 30 wird (b) eine Schrift über Auferstehung versprochen; 109, 6 citirt des Vf. (c) אלאנתצאר ללחק (Sieg für die Wahrheit = der Wahrheit?). 115, 11 citirt (d): Vorzüge der Priester; 130, 1 citirt (e) eine Bemerkung zu Num. 28, 1, während 104, 19 einen Comm. (zum Pentateuch) verspricht, woraus Fürst S. 87, 89 A. 403 u. 416 einen kurzen und ausführlichen Comm. macht! — 8) Übersetzung und Erklärung der Gebete, ms. Krim 7 = Firk. 638, in dessen Catal. ms. das ganze Stück nicht erwähnt ist. Die Composition (חבור), welche Cantor und Gemeinde vortragen sollen (s. kar. Tikkun, Wf. IV p. 1071, falsch דבורim Lb. VII,22), scheint (nach Dk., Beitr. I, 27) liturgischen Inhalts.

1) HÜb. 946 (wo auch die Quellen angegeben sind) ist Saleim Druckf. סלום בן רוחים (CL. 200 n. 2, für סלים) s. ZDMG. XVIII, 164, wo lies HB. 1861 S. 48. --- 2) Dass die Muk. Aus Hadassi fabrificirt sei, wies P. Frankl nach (HB. XIX, 93, השחר VIII), vgl. Kar. Studien (ans Mtschr. 1876 S. 28) über Interpolation v. n. l. --- Das Todesj. 960 bei Fürst II, 78 beruht, wie die meisten Zahlenangaben (959 ist die letzte), auf Conjectur. --- 3) Pi. A. S. 132 (daher Gttl.) führt 4 Schriften aus Autopsie und 10 Citate auf, Fst. 83-5 vier (eigentlich 5) mit corrupten arab. Titeln, S. 87-90, durch Teilung der Psalmbücher (6, 8, 13-15) 17 exeget. Schriften; s. dagegen Pol. 346, HB. VII, 26, XIII, 108; die vorgeblich chronologische Reihenfolge mit ihren Jahrzahlen ist wertlos. --- Ich ordne den Schriften die Citate unter. --- 4) Mk. Zu Tanchum 104. Über den angeführten Meborach b. Natan b. Nissim ha-Levi und einen Meb. b. N. 1167, s. Landshuth, Onomast. 169, so lies Jew. Qu. VII, 196, 311, XIII, 496. Pi. A. 62 u. 189 (a. 880 bei Fst. I, 98; Zz. Lit. 98; he-Chaluz VI, 52; HB, V, 30; Gg. ZDMG. XV, 816) u. s. Mubarak §144. --- 5) Die Übersetzungen sind dem Hebräischen des Textes angepasst (Pi. A. S. 131), wie bei Saadia.

Reference

"Salmon ben Jeroham" Moritz Steinschneider, Salmon ben Jeroham, in Die arabische Literatur der Juden. Ein Beitrag zur Literaturgeschichte der Araber, grossenteils aus handschriftlichen Quellen, Bibliotheca Arabico-Judaica (Frankfurt am Main: J. Kauffmann, 1902), 51; 65; 76–78; 251.

Note

Samuel Abraham Poznański (1864–1921) was a scholar of Polish-Jewish descent, renowned for his research on Karaism and the Hebrew calendar. He was a pioneer in Judeo-Arabic studies, a Hebrew bibliographer, and a recognized authority on contemporary and historic Qaraism. Additionally, he served as a rabbi at the Great Synagogue in Warsaw.

Poznański harbored a profound aspiration to compile a biographical dictionary of Qaraite scholars and a historical dictionary of Qaraite literature, considering them the apex of his scholarly endeavors. Unfortunately, his sudden demise thwarted the
realization of these ambitions, and he only managed to publish a limited number of bibliographical essays on the subject. The draft of his Encyclopedia of Qaraites is today found in the Samuel Poznański Archive at the National Library of Israel (ARC 4﹡ 1180, Series 5). Given the current condition of the archive, referencing specific pages or files is not feasible. The entries are primarily organized by first names.

Provided by a cooperation between the Ben Zvi Institute, Jerusalem, and LMU, Munich, used according to CC BY NC 4.0 (Associate researcher: Amir Mazor)

Literature:
Miriam Frenkel, “Samuel Abraham Poznański’s Karaite Mission: From Wissenschaft to Jewish Nationalism,” in Modern Jewish Scholarship on Islam in Context: Rationality, European Borders, and the Search for Belonging , edited by Ottfried Fraisse (Berlin: De Gruyter, 2019), pp. 121–144 [134].

Author

Samuel Poznański

Transcription

סלמון בן ירוחם (או רוחים)

אחד מקדמוני מחברי הקראים היותר מפורסמים. הוא היה בן דורו של רב סעדיה גאון, אבל צעיר ממנו הרבה לימים וכתב את רוב חיבוריו בשנות הארבעים והחמישים למאה העשירית. אבל ידענו כי השיב על הגאון עוד בחייו, כמו שמעיד על זה בפירוש סהל בן מצליח באגרת התוכחת שלו (לקוטי קדמוניות, נספחים 37). והנה נדפסה בספר הנ"ל (עמ' 61) מקדמה מיוחסת לסלמון וכתוב בראשה כי קרא אותה מחברה במצרים בשבת יתרו בשנת אלף ר"ט לשטרות (898) בעת מלאו לו י"ג שנה ואם כן נולד בשנת 885. אבל כבר בעיני פינסקר נראית המקדמה הזאת לחשודה ועתה אין איש מטיל ספק בזיופה. וכנראה בדה אותו פירקוויץ מלבו למען תמוך עליה את דברי הקראים כי היה הרס"ג תלמידו של סלמון וכי רבו החרים את התלמיד המורד בו (עי' למשל מזכיר לבני רשף עמ' 37), דברים המעוררים רק שחוק. גם מקום מגורו של סלמון לא נודע בבירור וקרוב הדבר ששכן בירושלים כי בפירושו לקהלת ט':ט' יאמר "ואחר כל אלה מבקשים לגרשנו מן ירושלים ולהכביד עול ברזל על צוארינו." וכן מספר בפירושו לתהלים ל' ממאורעות היהודים בעיר הקדושה (עי' הרכבי, Denkmäler, עמ' 79). הסופר הקראי אבן אלהיתי (עי' JQR IX:434) יספר אמנם כי שכן סלמון בחלב, כי מת בחיי הרס"ג וכי הגאון הלך אחרי מטתו בבגדים קרועים ויחף ובצער גדול וכי עד היום מראים בחלב את קברו של סלמון. אבל נקל לראות כי מכל הדברים האלה מרחף רוח אגדה אף על פי שאפשר כי שכן סלמון (אולי בסוף ימיו) בחלב.

סלמון היה אחד הקראים היותר קנאים וספריו מלאים דברי בוז ונאצה נגד הרבנים בכלל (שהוא קורא אותם זדים ורשעים) ונגד הרס"ג בפרט. הוא מלעיג על אגדות חז"ל באופן גס ומאשים אותם בכל מיני אשמות. עם זה היה שונא הפילוסופיא ושאר חכמות, מתרעם אף נגד למוד לשונות של חול, כגון הלשון הערבית ולמוד הדקדוק וצועק על אבוד העת בהבלי העולם ובספרים חיצונים. וכשבא לדבר בספריו הערבים נגד המוסלמים בדברים מקציפים דולג גם הוא כמו רוב הקראים הקדמונים באמצע המאמר מלשון ערב ללשון הקדש מיראתו את חמת המושלים. סגנונו העברי הוא קשה ומלא מליצות מיוחדות ועם זה חוטא נגד חקי הלשון. בזכרונות הקראים יזכר מיד אחרי בנימין הנהאונדי ולפני הקרקסאני (שהיה אמנם כביר ממנו לימים) ובעל חלוק הקראים והרבנים מזכירו בין נסי בן נח ויהודה בן קריש (שהיה אמנם רבני), אבל מן הפלא שהבאים אחריו (מלבד יפת בן עלי בפירושו לסוף דניאל) כמעט שלא יזכירוהו, אף כי אין ספק שהדסי למשל עמד תחת השפעתו
.
1) תשובות על רב סעדיה גאון בעברית, והמה המכונים בארח צדיקים לש"י לוצקי בשם "מלחמות ה'" חיברם עוד בחיי הרס"ג כמו שמעיד סהל בן מצליח וכמו שנראה מסגנונם והיה אז כפי שיאמר בעצמו עוד צעיר לימים. ויש ידיים מוכיחות כי היה כבר לפניו ספר הגלוי לרס"ג שנתחבר בשנת 934 (ואם כן זמן חיבורם הוא בין 942934). התשובות האלו כתובות בחרוזים ומתחלקים לי"ט פרקים (ולא לט"ו כמו שיאמר פינסקר) אשר הר"ת שלהם הוא לסירוגין בסדר א"ב או תשר"ק ורק בפרק י"א וט"ו ר"ת שלהם הוא סלמון בן ירוחם (או רוחים). בשלשה הפרקים הראשונים ידבר נגד תורה שבעל פה בכלל, ומביא שבע ראיות של רס"ג המוכיחות את אמתתה ומשיב עליהם. בפרקים ד'-י"א מדבר על דבר קביעת העבור והענינים המתייחסים לו ומראה ששיטת רס"ג האומר כי העבור הוא ישן נושן מתנגד לדברי רז"ל. בפרק י"ב מדבר על דבר היתר הכנה מערב שבת לשבת ועל דבר לא תבערו, בפרק י"ג-י"ד על עניני טומאה וטהרה ועל איסור אכילת שליל וכדומה, בפרק ט"ו-י"ח על האגדות שנראות בהן כעין הגשמת הבורא ועל שיעור קומה וכדומה, ומביא בו ספר הרזים, ספר שם בן נח, אותיות ר' עקיבא ושיעור קומה ופרק י"ט הוא סיום הספר. הספר הזה נמצא בכ"י בליידן 4119, בבית המדרש בווינא 273 העתקת פינסקר, בבית המדרש לרבנים בניו יורק, אצל ה' אלחנן אדלר בלונדון מס' 2481 (כ"י אדלר נכתב על ידי אליהו בן ברוך), וכ"י היה בידי טריגלאנד (עי' Wolf I:1083). ועוד ונדפסו ממנו ההקדמה ושני הפרקים הראשונים ב- Literaturblatt des Orients )1846(, pp. 23, 163, 211 ועוד פירסם ממנו דוגמאות הרבה פאזנאנסקי במקומות שונים. גם התשובות האלה מלאות דברי חרפות ומחברן פוער פיו לבלי חק על רז"ל ועל הגאון שנוא נפשו ובהמשך דבריו יאמר כי יכתבם גם בלשון ערבית לתועלת אותם שאינם מבינים עברית, אבל לא נודע אם הפיק זממו. ואחד מתלמידי הרס"ג (ואולי הוא יעקב בן שמואל) כתב תשובה על תשובותיו אלה בלשון ערבית אשר נשתייר ממנה מעט בכ"י באוקספורד (נדפס ע"י פאזנאנסקי ב- ZfHB X:47-52).

2) פירושים על כתבי הקודש בערבית והם:
א) על התורה. מביאו בפירושו לתהלים, אבל לא נודע ממנו כ"י;
ב) על ספר ישעיה. מבטיח לחברו גם כן בפירושו לתהלים, ונמצאו ממנו קצת שיורים בכ"י בפטרסבורג;
ג) על ספר תהלים. נמצא בכ"י בשני כרכים גדולים בפטרסבורג (סי' 556555) וקצת ממנו גם באספה שנייה של פירקוויץ [II Firk. Heb.-Ar. 1345], בבודלינא סי' 262829 ובבית המדרש בווינא 393 העתקת פינסקר. הפירוש הזה נתחבר בשנת תתפ"ס לחרבן (955) ומחברו מייחס ענין כל המזמורים על ישראל ושאר האומות וכל המזמורים הם אצלו מקושרים ומחוברים בענין מראש ועד סוף. עם זה מרחף על פני כולו שנאת הדתות ומלא חרופים וגדופים נגד הרבנים ונגד העוסקים בחכמות חיצוניות וקוראי ספרי אקלידוס (נויבאואר 109). דוגמאות מעטות ממנו נמצאו אצל פינסקר ואצל נויבאואר (בספרו Aus d. Petersburger Bibliothek, p. 109 ובמחברתו The Authorship and the Titles of the Psalms, p. 18 ff.), ואת הפירוש הארוך לתהלים ק"ב:י"ד המדבר על דבר חשבון הקץ פירסם פוזננסקי (MGWJ 1900:519-529).
ד) על ספר משלי. מביאו בפירושו לקהלת וקצת ממנו נמצא בפטרסבורג באספה שנייה של פירקוויץ ואולי גם בבריטיש מוזיאום בלונדון (רשימת מרגליות סי' 328);
ה) על ספר איוב. מביאו בפירושו לאיכה ולקהלת ולא נודע ממנו כ"י;
ו) על שיר השירים. מביאו בפירושו לאיכה ונמצא קצת ממנו בבריטיש מוזיאום 32812 ושם יש גם זמן חיבורו תתפ"ג לחרבן (951) (עיין פוזננסקי, JQR VIII) וחלק כנראה בכ"י אדלר 282217;
ז) על רות. נודע ממנו רק העתקה עברית שראה פינסקר אצל הקראי ירחמיאל פיריס;
ח) על איכה. נמצא בהרבה כ"י (כ"י בר' מוז' 252, 253, 32818-25, כ"י פריש 2951, כ"י אדלר 222 נראה שהוא ממנו, כ"י קויפמן 29), נתחבר בשנת תתפ"ח לחרבן (956), ונדפס ממנו הפירוש לשני הסימנים הראשונים על ידי פייערשטיין (קראקא 1898, ועי' פוזננסקי, JQR XIII:336). על פני כולו מרחף רוח של מדרש ורק במקום אחד נראה מתוכו את דתו הקראית של מחברו. אף לא נמצאו בו אמרות ההרגל דברי בוז ונאצה נגד הרבנים ואדרבה יסתייע מן לשון הרבנים. וכן נמצא בו הרבה דברי דקדוק, גם יביא בו ספר שחיבר על אותיות החלוף (אחרף אלאבדל), ורק זה נמצא גם פה שנאה לחכמות זרות וקריאת תגר על השתדלות ידיעות לשונות הגוים ודקדוקם. מונק יחסו בטעות ליפת בן עלי ושטיינשניידר (עי' המזכיר י"ג 103) מטיל בו ספק אם יצא באמת מתחת ידי סלמון, ומי יודע אם לא האמת אתו אף שעל כל פנים הוא פירוש שנתחבר בזמנו של סלמון.
ט) על קהלת. [צוטט על ידי פינסקר, ל"ק, 158,] נמצא בכ"י בפטרסבורג סי' 359, ובבריטיש מוזיאום סי' 254, וקצת בבית המדרש בווינא 40 העתקת פירקוויץ, ודוגמאות ממנו הדפיסו פינסקר, הירשפעלד (Arabic Chrestomathy, p. 103-109), ופוזננסקי (MGWJ 1907:729-732,). הפירוש הזה נעתק גם לעברית ונתקצר ונשתנה הרבה בתרגומו למען לא יוכר לפירוש קראי ונתיחס בטעות לרס"ג. בפירוש זה מרחיב בו מחברו הדיבור כמעט בכל פסוק בעניני מוסר ומחובות האדם באשר הוא אדם ומחובות הישראלי באשר הוא ישראלי וצועק גם פה על אבוד העת בהבלי העולם ובספרים חיצונים, אבל גם בו לא נמצא דברי וכוח נגד הרבנים ואדרבא מביא לפעמים מאמר מבעלי המשנה ומסתייע מלשון הרבנים;
י) על אסתר. נמצא קצת ממנו בפטרסבורג באספה שנייה של פירקוויץ ואולי גם בבריטיש מוזיאום והעתקה עברית ממנו ראה פינסקר אצל הקראי פיריס הנ"ל;
י"א) על דניאל. מביאו בפירושו לאיכה;
י"ב) על דברי הימים? בספר העושר דף כ"ג ע"ג איתא: "זה פתרון המחלקות של שלמון בן ירוחם ז"ל," מאמר ארוך מאד, האם נוכל ללמוד מזה שפירש דברי הימים?

שאר ספריו הם:

3) "כתאב אלאנתצאר ללחק" ר"ל ספר נצוח האמת, מביאו בפירושו לתהלים;

4) ספר מדבר ממעלות הכהנים, נחלק לחמישים שערים, מביאו שם;

5) ספר על אותיות החלוף (אחרף אלאבדל) עי' לעיל;

6) תרגום ופירוש לתפלות (כ"י פירקוויץ 638?, עי' מ"ע הראשון לגייגר ג' 444) ולא נודע מהותם, ובסדורי הקראים (קלעא תצ"ז ח"ג ס"ד, קלעא תקס"ד ח"ג ס"ה, גוזלווא ח"ג ס"ט, ווינא ח"ג קי"ט, ווילנא ח"ג 127) מיוחס לו חיבור לבוקר יום הכפור תחלתו "הקיצו שכורים ובכו והילילו כל שותי יין". (בתקון קראים כ"י פטרסבורג 734 איתא לבסוף: (ביה"כ) יאמרו החזנים והקהל חברו שלמון בן ירוחם.)

ביבליוגרפיה:

פינסקר, ל"ק, קט"ו, קי"ח, 13, 61, 130; גוטלובר, בקורת, 196; ווייס, דדו"ד ח"ד 102; אוצר ישראל (בערכו); פוזננסקי, ההתישבות, 16-18; גייגר, קובץ מאמרים, מהדורת פוזננסקי, 344-354 (אוצר נחמד ד' 12-19);

de Rossi, Dizion., II:115 )Ham. 144(; Wolf, I:1083, no. 2027, III:1067; Winter-Wunsche II:79-81; Jost, II:346; Steinschneider, Cat. Leyden, 199-201; idem, Pol. Lit., 346; idem, Heb. Ub., 946; idem, Ar. Lit., sec. 40; Fürst, II:75-90; Graetz, V4, see index
Neubauer, 10; idem, JA 1861:462; Hamburger, Bre. Jud. Abteil. III, Suppl. VI, 119-120; Poznanski, JQR VIII:684, XIII:336; idem, ZfHB III:172; X:43; idem, MGWJ 44:405, 51:722; idem, REJ 41:305; idem, KLO, no. 5; idem, Encycl. of Rel. VII:666a; Margoliouth, REJ 57:312; JE XI:452; . . XIV:465-467.

Reference

Samuel Abraham Poznański, Encyclopedia of Qaraites (Jerusalem, n.d.), אנציקלופדיה בני מקרא, The National Library of Israel: Samuel Poznanski Archive, ARC 4﹡ 1180, Series 5, https://www.nli.org.il/he/archives/NNL\ARCHIVE\AL990032439840205171/NLI.

Credits

Project:

MAJLIS: The Transformation of Jewish Literature in Arabic in the Islamicate World

Principal Investigator(s):

Ronny Vollandt

Associate Researcher(s):

Jonathan Beise, Jasper Bernhofer, Maurizio Boehm, Lukas Froschmeier, Annabelle Fuchs, Nathan P. Gibson, Lea Gzella, Polina Lakteikina, Sara Mattutat, Maximilian de Molière, Lea Poralla, Maxim Roozen, Gregor Schwarb, Masoumeh Seydi, Jakob Shub-Oseledchik, Ezra Stadler, Peter Tarras, Nadine Urbiczek

Funded through:

ERC: European Research Council (Europäischer Forschungsrat)

General Editor(s):

Ronny Vollandt

Entry Editor(s):

Nadine Urbiczek

Suggested Citation

Salmon ben Yerūḥam. In Digital Handbook of Jewish Authors Writing in Arabic, edited by Ronny Vollandt et. al. Accessed 15 September 2026, https://jalit.org/person/2

Change Log

Change log:

S.Mattutat (11 December 2024): Person: Personal name

Change log:

mmoliere (2 September 2024): Revised heritage data.

Change log:

mmoliere (1 July 2024): Updated heritage data.

Change log:

mmoliere (21 May 2024): Added heritage data

Change log:

mmoliere (8 May 2024): Added bibliography from Zotero DB.

Change log:

mmoliere (7 May 2024): Added heritage data

Change log:

mmoliere (5 February 2024): Added alternate names and identifiers.

Salmon ben Yerūḥam

Network Relationships

Names

Bibliography

Linked Open Data

Heritage Data

Credits

Suggested Citation

Change Log